הגיוס בהיי-טק הוא נושא חם. כל מי שאני מכירה בימים אלה מחפש אנשים לחברה שלו. כמעט כולם גם מדברים על כך שמתמלאת לה ברגעים אלה עוד בועה שכזו, שסופה להתפוצץ, אבל כרגע המצב הוא שכולם מחפשים את האנשים הכי מוכשרים לחברה שלהם.
כולם גם מבינים כבר (או לפחות רובם) ששונות וגיוון בכח האדם עוזרים לתוצר הסופי להיות יותר טוב. יש גם טענה שהדרך תהיה יותר נעימה עם חבורה מגוונת, אבל על הטענה הזו יש גם מערערים.
בקיצור – כולם מחפשים אנשים טובים, ואם אפשר – נשים.
קשה. קשה מאוד למצוא אנשים טובים, אנשי ונשות HR הופכים להיות מומחים בפיתויים של מועמדים טובים, פרקטיקה שמתפתחת בשנים האחרונות. אבל למצוא נשים בהייטק, ובמיוחד במקצועות ה-hard core בפיתוח, עוד יותר קשה. ודווקא שם, נראה לי שאנשי הגיוס עוד לא מצאו את ההתמחות והרגישות. כי גיוס של נשים זה משהו אחר.
נתקלתי בסדרת מאמרים שמספרת, מסבירה ומדגימה במספרים (די מדהימים), עד כמה באמת מדובר במודל אחר, עד כמה הפרקטיקה הקימת לא מתיחסת אל המאפיינים היחודיים של נשים כמועמדות. השורה התחתונה היא שלוש מסקנות חשובות שקל מאוד לישם כשמפרסמים משרה, כדי שהיא תפנה באמת, ברמה הפסיכולוגית העמוקה, גם לנשים.
1. דרשו ב”דרישות המשרה” רק דרישות שבאמת רלוונטיות – נשים ממהרות לפסול את עצמן, אם רק יש דרישה אחת קטנה שהן לא יכולות לענות עליה ב”כן” מהדהד. לגברים זה קורה הרבה פחות. הם אומרים לעצמם “מה כבר יכול להיות? נשלח קו”ח ושהם יחליטו”. נשים אומרות לעצמן: “אין סיכוי. אני לא מתאימה. לא יקראו לי, יחשבו שאני טפשה שבכלל שלחתי קו”ח, ואם הם במקרה יקראו לי – אני אביך את עצמי בראיון”.
2. המנעו מסופרלטיבים מיותרים ותאורי מלחמה בתאור המשרה והחברה – די לחפש “כוכבים” “נינג’ות” “תותחים” ושאר סופרלטיבים, ואל תתארו לי את העבודה אצלכם כ”שרוצים לטרוף את העולם”, “לכבוש את העולם”, וכו’. נשים לא מתחברות לתאורים האלה, לא רואות את עצמן כמעט אף פעם ככוכבת, ובטח לא נינג’ה. גם משרד באוירה של מלחמה, או אפילו סתם קרב, לא ממש מדברת אל רב הנשים שאני מכירה.
3. הדגישו אלמנטים שלנשים יותר קל להתחבר אליהם – אפשרויות למידה, עבודה משותפת, שיתוף פעולה, התפתחות מקצועית, אוירה נעימה ותומכת. אני אומרת לכם, זה נשמע מופרך, אבל תקראו את המאמרים בלינקים בהמשך. זה עובד.
לסיכום – זה אולי נשמע כמו דברים קטנים ולא משמעותיים, אבל כשקראתי את המאמרים האלה הם הדהדו אצלי בבטן. אני משוכנעת שהם צודקים. אם גיוון באמת חשוב לכם – למה לא לגוון גם במודעות? הסיכון קטן, והפוטנציאל גדול.
ועוד הערה קטנה ואחרונה – הלייבל “פמיניסטית” נוסף לבלוג, ויזכה לככב מדי פעם. הכינו את החזיות.
חומר קריאה:
2 Responses
And let me just say this – please, no more ninjas. No more god developers, or super-heroes. Give us professionals who like what they do. No super-powers or kung-fu required.
תודה על הפוסט. בתור אישה שמחפשת עבודה בפיתוח embedded הוא מאוד רלוונטי אלי. רואים באופן ברור שיש דרישה גבוהה לעובדים,והיו כמה מקומות שאמרו לי שזה יהיה נחמד אם תהיה עוד אישה בפיתוח.
דווקא מה שכתבת על ניסוח המודעות לא מדבר אלי: בעיני הסופרלטיבים האלה ככ ריקים מתוכן שזה מיד מסונן אצלי. מנסיוני הקשר בין תיאור המשרה לעבודה ולחברה הוא בדר”כ חלש מאוד. מה גם שחיפוש העבודה הוא דרך חברות השמה או חברים,אז לא תמיד יוצא לקרוא אפילו את תיאור המשרה.
בכל אופן – הולכת לקרוא בקישורים שצירפת.
ובתור קוראת ותיקה, שחזרה – תמשיכי לכתוב 🙂