הענין הזה של “אני כאן – אני שם”, או כמו שאוהבים לקרוא לזה אפליקציות מבוססות מיקום, כבר ממש מתחיל להרגיז אותי.

התלוננתי על זה כבר לפני כמה חודשים, בהקשר של טוויטר והעדכונים, ועכשיו גם פייסבוק הכניסו את הפיצ’ר האדיוטי הזה, וכך תוך יום אחד נוספו לפיד שלי עוד עשרות הודעות שלא מעניינות אותי כהוא זה. אני יודעת שאתה בעבודה (אני אפילו יודעת איפה זה, אני עבדתי שם!), אני יודעת מתי אתה יוצא לארוחת הצהרים, ואיפה אתה אוכל, ומתי אתה יוצא הביתה. וואו! אני לא מאמינה! היום ממש גיוונת ועצרת בסופרמרקט בדרך מהעבודה הביתה. אני בשוק. רגע, תנו לי שניה להתאושש.

הקוראים הנאמנים של הבלוג הזה, המובחרים שזוכרים כל מילה, עשוים עכשיו לצטט אותי לעצמי, ולהזכיר לי שבתחילת 2010 טענתי שהטרנד של שרותים-מבוססי-מיקום לא יתפוס עדין השנה. והנה, זו כבר הפעם השניה שאני מתלוננת עליהם – אז אולי זה בעצם כן תפס? התשובה היא לא. זה ממש ממש לא תפס עדין. נכון שלפעמים כשאתם מסתכלים מסביב נדמה לכם שלכולם יש איפון, וכולם חיים בטוויטר ועוד יותר אנשים בפייסבוק? אז התשובה היא שהמדגם שלכם הוא מוטה. ממש ממש לא לכולם יש איפון (ויש גם הרבה אנשים עם איפון שלא ממש יודעים מה לעשות איתו), ממש לא כולם בטוויטר (יש יותר אנשים שלא מבינים את הקסם של טוויטר מאשר אנשים שנשבו בו), ולמרות שבאמת המונים “נמצאים” בפייסבוק, רק חלקם משתמש בפייסבוק באופן אקטיבי, וגם אז – רובם בפארמוויל. בקיצור – נכון שאפליקציות מבוססות מקום מתחילות לתפוס, אבל זו ממש לא השנה שלהם.

מה שכן, הסיבה שהאפליקציות האלה כן מתחילות לענין אנשים, פשוט לא מובנת לי לחלוטין.

אתם לא רואים שכמו שהן כרגע, האפליקציות האלה הן פשוט מלכודת מידע ופרסומות, שלא נותנות לכם שום דבר בתמורה? ואל תגידו לי שלהיות “ראש העיר” של בית הקפה החביב עליכם נותן לכם משהו. נו באמת.

מקור התמונה

אז נכון, כבר שמעתי על שימושים טיפונת יותר מתוחכמים, אבל גם הם כל כך בסיסיים, והתמורה שהם נותנים היא כל כך מזערית… מי ש”יעשה צ’ק אין” בסטארבקס יקבל קפה חינם. תודה באמת. עשית להם פרסומת, הכי ממוקדת שיש – בין החברים שלך, שרבים מהם פה בסביבה, שדעתך נחשבת בעינהם, ובתמורה קיבלת כוס קפה. מקסים.
למיטב הבנתי, עד היום, כל האפליקציות מבוססות המקום הן למעשה מלכודת מפרסמים. המפרסמים רוצים לדעת איפה את נמצאת בכל רגע נתון כדי שיוכלו לדחוף לך קופון לקפה, הנחה לחיתולים, או סתם לבסס קצת יותר טוב את המידע ב”פרופיל” שלך.

זה פשוט לא מספיק טוב. לא מעניין אותי איפה החברים שלי נמצאים ביום יום, אלא אם מדובר במקום ספציפי, חדש, מפתיע, או שהוא רוצים לחלוק אותו איתי מסיבה שהיא משמעותית. על ההשלכות מבחינת פרטיות ובטיחות עוד לא דברנו, אבל האם מישהו באמת חושב שזה רעיון טוב שכל העולם ואישתו ידעו בדיוק באיזו שעה אתם יוצאים מהבית לחדר הכושר, באופן קבוע פעמיים בשבוע, ומתי אתם חוזרים?

אפליקציות מבוססות מקום יכולות להיות הרבה יותר. הן יכולות לתת ערך אמיתי למשתמש. הנה כמה דוגמאות לרעיונות מתוך RWW – לשלוח לי קישור לוויקיפדיה על ערכים של בניינים היסטורים שאני עוברת לידם, לאפשר לי להשאיר “פתק” שישלח ב-SMS למישהו ספציפי כשהוא עובר ליד מקום ספציפי. לאפשר לי לבנות פרופיל ראשוני של דברים שאני אוהבת או לא, ובכל מקום חדש שאני מגיעה אליו להציע לי “תפריט” של פעילויות – החל ממוזיאונים ועד מסעדות. אני רוצה אפליקציה שתאפשר לי בלחיצת כפתור אחת לשלוח הודעה למשטרה/מד”א ולמשפחה שלי שאני תקועה, עם המיקום המדויק איפה. אפליקציה כזו הייתי נותנת גם לסבתא שלי שכבר לא ממש זוכרת דברים, והיא היתה יכולה להציל חיים.

כמובן שכל שרות שניתן למשתמש צריך גם להיות יציב מבחינה כלכלית. אבל באמת שבהקשר הזה אין שום בעיה – הרי זה אחד מסוגי הפרסום הממוקדים ביותר.

בקיצור – השרותים האלה עדין לא הגיעו לאן שהם צריכים להגיע, לא מבחינת השימוש, ולא מבחינת היצע השרותים. אבל זה לא אומר שאין להם סיכוי.

מה דעתכם? איזו אפליקציה מבוססת מיקום היתה משמחת אתכם? האם להיות ראש העיר של בית הקפה השכונתי משמח אתכם באיזושהיא צורה?