שמתם לב שברדיו ובטלויזיה כל הזמן עסוקים בלתת קרדיטים? כתבתו של שלומי את-מי-מענין-השם-שלו. “השתתפה בהכנת הכתבה שרה-שגם-לא-מעניינת”?
אז נניח שלפעמים יש תחקירים, או כתבות ארוכות, חשובות ומעניינות, ששם אולי לפעמים יש הצדקה ללהזכיר מי הכתב שעשה את כל העבודה המאומצת.
אבל בחדשות ברדיו, גם לתוצאות משחק הכדורגל נותנים קרדיט “כפי שדיווח כתבנו לענייני ספורט לא-מענין-אותי-ולעולם-לא-אזכור”. שלא לדבר על חזאי מזג האויר שהפכו למפורסתמים בשם הקיץ המונוטוני והחורף הבלתי קיים.
אני פשוט לא מבינה את זה. בכל פעם שאני מקשיבה לחדשות ברדיו השאלה הזו עולה בי, ובכל פעם אני חושבת – ומה אם אני הייתי מנהלת כך את המוצר שלי? נותנת קרדיט לכל פיצ’ר ולכל כפתור?
תארו לעצמכם את התמונה הבאה – תפריט הניווט הראשי של האפליקציה, שלצד כל שם של פיצ’ר יש גם את שם המפתח שפיתח אותו, או המאפיין שאיפיין אותו, או איש ה-QA שבדק אותו, או כולם.
ניקח לדוגמא את ג’ימייל, מה אם גוגל היו רוצים לתת קרדיט למובילים בכל קבוצה שעבדה על פיתוח פיצ’ר מסוים? מה דעתכם על העיצוב הבא:
_______________________________________
מיותר? אדיוטי? לא לעניין? ברור.
עד כאן הקיטור להפעם.
אל תשאירו אותי לבד! קטרו בהמוניכם בתגובות.
9 Responses
חחחח…. אם היית שואלת את המפתחים וה-QA, אני בטוחה שהם היו קופצים על המציאה 🙂
אצלנו נהוג שבודקי הQA שולחים מייל בסוף QA של פרויקט כלשהו, ומנהל הפרויקט עונה על המייל וכותב תודה לכל המעורבים (מפתחים + QA). מצד אחד יש בזה משהו נחמד, מצד שני זה קצת מצחיק להודות לאנשים על כך שעשו את העבודה שלהם.
היי,
ראשית סחטיין על הבלוג.
2 נקודות שחשבתי עליהן :
1. להבדיל מהאינטרנט או מוצר תוכנה, בו ניתן לגשת עצמאית ל”אודות” ושם לצפות בקרדיטים, במדיום הטלויזיוני לא ניתן לעשות זאת. אולי צריך לחשוב על פתרון יצירתי כגון הצגת אתר התוכנית ושם יופיעו כל הקרדיטים וכו’.
2. צריך להבדיל גם בין מוצר חינמי למוצר בתשלום. אם את מדברת על כבלים או הערוץ הראשון, בהנחה שאנו משלמים אגרה, אזי באמת צריך לצמצם למינימום את הקרדיטים, אבל אם מדובר בערוץ טלויזיה או רדיו שחי מפרסומות, אז כאן לדעתי זו טריטוריה שלהם.
אני אמנם לא צופה גדול, אבל מעולם לא הפריעו לי הקרדיטים בטלויזיה.
פעם אחת זכור לי שזה קצת היה לא במקום, בתחילת הופעה בבריכת הסולטאן עלו כל המי ומי להגיד תודה לכל המי ומי האחרים. הקהל השבית אותם בצורה קצת מכוערת, אבל באמת הגזימו…
לאחר כל זאת, דעתי היא שזה לא נורא. אני לפעמים בצד של היוצרים, ובאמת נחמד (שלא לומר “מניע”) לראות את השם שלך, גם אם עשית עבודה שולית ביצירה.
יום טוב!
תודה על התגובות! למרות שאף אחד מכם לא באמת קיטר… שניכם חיובים מדי בשבילי 🙂
רחלי – אני מכירה את המיילים האלה, ולמרות שלפעמים הם הופכים לשטנציים או סתם מיותרים, אני חושבת שמדי פעם כשאנשים עושים מאמץ מעבר לרגיל, זה נכון לפרגן ברמה הזו. תמיד כייף לשמוע תודה.
אוריאל – אני לא מבינה מה הקשר בין מוצר בתשלום למוצר חינמי. נכון שכייף לקבל קרדיט, אין ספק שזה יכול להחדיר מוטיבציה, אבל אני פשוט לא רואה סיבה שבטלויזיה וברדיו יתנו כל כך דגש וקרדיט על כל שטות.
גם באינטרנט או במוצר תוכנה ה”אודות” נותן בדרך כלל מידע רק לגבי ההנהלה של החברה, ולא כל מפתח או איש QA.
אין לי בעיה אם בסוף כתבה בטלויזיה יופיע על המסך הקרדיט (נדמה לי שערוץ 1 עושים את זה), או בסוף מהדורה בכתוביות. אבל יותר מזה? זה פשוט מוגזם בעיני.
לדעתי, כשמקבלים משהו חינם אי אפשר לבוא בטענות. אפשר כמובן להציע להם, אבל כאמור, זכותם לעשות מה שהם רוצים, במגבלות החוק, כמובן.
מה שכן, אולי זה יבריח לאותו גוף את הקהל, אבל זה כבר נושא אחר (ע”ע השתלטות הפרסומות על YNET).
מקובל עלי קרדיטים בסוף ולא בכל פיפס. וכן, מסכים גם שיש לשים את הגבול איפהשהו. אין צורך לפרט כל איש QA.
צריך להכיר קצת את עולם המדיה מבפנים כדי להבין את זה. נתחיל מזה שזו מסורת ארוכת שנים (מאתיים?) מהתקופה שבה כן פירסמו דברים – חפצים, שירותים וכו’ לפי מי שתכנן ויצר אותם, זכות ששמורה היום רק למתי מעט כמו פיליפ סטארק וכד. ההטמעה של העובד והיוצר בתוך החברה שמעסיקה אותו קרתה אני מניח עם עליית חברות הענק בסוף המאה ה-19. כך שרובנו מקבלים את זה שפרי יצירתינו שייך לחברה שמעסיקה אותנו, ולכל היותר משמש אותנו כשורה בקורות החיים.
שנית, השכר הנהוג בעולם העיתונות (למעט כוכבים נוסח דן מרגלית וכד’) הוא נמוך למדי, וכבר דובר על כך לא מעט. מתן קרדיט זו דרך נוספת לפצות את העיתונאים כך ששמם מופיע בדפוס (או מעל גלי האתר, כפי שפעם קראו לזה…).
ולרחלי – אני לא חושב שזה מצחיק. אנשי הפיתוח ובפרט ה- QA לפעמים קורעים את ה… ועובדים בשעות לא שגרתיות. הכרת תודה או מתן קרדיט זה לפעמים תגמול שאנשים יותר מעריכים מכסף.
אוריאל – אתה צודק בקשר למוצר חינם, שבו הלקוח לא יכול באמת לבא בדרישות וטענות, אבל אין ספק לדעתי שדברים כאלה “עולים” בנאמנות של הלקוחות.
דוד – אני מבינה שמדובר בירושה של תהליכים היסטוריים, אבל אני חושבת שעדין יש כאן מקום לעדכון. היום בעידן של עדכונים מהירים, של תחרות בין גופי תקשורות, וכו’ – אני חושבת שהקרדיטים האלה מצד אחד מאבדים את הערך שלהם עבור הכתב עצמו (יש כל כך הרבה – מישהו באמת שם לב לשמות?), ומצד שני – עושים נזק כי הם מציקים.
אני מניחה שזה יקח עוד הרבה זמן עד שיהיה שינוי, תהליכים היסטוריים קורים לאט 🙂
הדס – לא מסכים איתך. הכתבות של הכתב הן הנכס שלו, ואם הוא רוצה לעבור עבודה הוא יכול להצביע על העבודה שלו. תחשבי אם היית יכולה לקחת מסמכים שכתבת ולהציג אותם בראיון עבודה, לא היית עושה את זה?
חות מזה בעיניי הם לא מציקים. זה שורה קטנה שבד”כ אני מתעלם ממנה, או שהיא עוזרת לי לסנן כתבות לכאן או לכאן (מי אמר דרור פויר?).
היי – אנחנו לא מדברים על אותו דבר!
בכתב, בדפוס, אין לי שום בעיה עם הקרדיט. זה משהו אחר לגמרי. אתה צודק לחלוטים שקל להתעלם מזה, ושזו בהחלט דרך סינון יעילה.
אני מדברת על הרדיו והטלויזיה. שם זה ממש מציק. על זה שבחדשות ברדיו, כשכל שניה של שידור היא משמעותית, טורחים לתת קרדיט למי שהביא את תוצאות משחק הכדורגל. אין לנו דרך לסנן כתבות במהדורת החדשות של יומן (בינתים, אני מניחה שגם זה יהיה אפשרי בקרוב), אז בינתים אנחנו קהל שבוי שצריך לשמוע מי “השתתף בהכנת הכתבה” שאף פעם לא ממש הבנתי מה זה אומר…
ודרך אגב – גם בעיתונים, אני לא חושבת שיש קרדיט ליד מי ש”הביא לדפוס” את תחזית מזג האויר או התוצאות של משחק הכדורגל. זו עבודה טכנית, באמת לא מגיע עליה קרדיט בעיני.
שחס וחלילה לא ישתמע מתגובתי הקודמת שאני מזלזלת בעבודתם הקשה ומסירותם הרבה של אנשי הפיתוח וה-QA.
אבל לטעמי כשמדובר בהוספת שדה למסך או משהו “רגיל” אחר, זה די מצחיק.
ולפחות אצלנו, הפיתוח לא טורח להודות למנתחי המערכות על האפיון הפונקציונאלי הקריא, המפורט, המדויק והבהיר שלהם – כנראה כי זה התוצרים שמצופים מהמנתחים.