אני עדין משתמשת ב-RSS reader שלי המון. התחלתי להשתמש בו לפני כמה שנים טובות, כשהבנתי שלשמור את רשימת הבלוגים והאתרים שמעניינים אותי כבוקמרקס ולעבור עליהם בוקר בוקר בנסיון לזכור מה היה הפוסט האחרון שקראתי כדי לא לפספס כלום זה קצת מוגזם.
לאחרונה הרבה אנשים אומרים שה-RSS מת, עכשיו טוויטר הוא הכלי הכי שימושי שלהם לקרוא דברים חדשים – זה מגיע יותר מהר, זה הרבה יותר מעודכן, ויש שם אלמנט של עריכה – כי החברים שלך והאנשים שאתה עוקב אחריהם כבר בררו ובחרו עבורך דברים מעניינים.
בשבילי, הסתמכות על לינקים מטוויטר והעריכה של האנשים בטוויטר היא לא מספיקה, משתי סיבות:
1. סיבה תוכנית – אני לא סומכת עליהם. כן, סליחה, אבל אותי מעניינים דברים שונים ומגוונים, ואחד הכשרונות שלי הוא לחבר בין דברים שאולי לא נראים לאחרים קשורים זה לזה, אבל בעיני הם כן. למפות מידע ולהבין טרנדים ולקשור קשרים בין פיסות מידע שונות, זה חלק מהיכולת המקצועית שלי, ואם אני אסתמך על עריכה של אחרים יתכן שאני אקבל מהם מידע ערוך ומקושר ומענין, אבל גם מאוד סביר שאני אפספס דברים שהיו יכולים לעניין אותי. לא רוצה לפספס.
2. סיבה טכנית – אם כדי לקבל את כל המידע הזה אני צריכה לעקוב אחרי המוני אנשים בטוויטר, אני למעשה רק מוסיפה לעצמי רעש. הרי אם לא הייתי בסביבה יום-יומיים-שלושה (וזה קורה! לפעמים אני לא מגיעה לקריאה המקצועית לאורך כמה ימים), אני צריכה לעבור על כל הזרם האדיר של הטוויטים, כולל מי אכל איזה סוג של ביצה לארוחת הבוקר, כדי לראות מה הפסדתי? אז תגידו – אם זה חשוב, זה יצוץ שוב. וזה בדרך כלל נכון, אבל עם כל הכבוד, אני מעדיפה שיהיה לי “גיבוי” קל ונוח לכל מה שעבר, וה-RSS עושה את זה טוב.
ברגעים אלה אני מסימת נקיון של הרידר שלי, שחיכיתי הרבה זמן כדי לעשות אותו. הניקוי הזה היה עם הפנים קדימה – לשנת 2010, לעבודה חדשה.
המטרה היתה ניקוי של הסטרימים שאני לא צריכה, ופינוי של מקום למה שכן חשוב.
הקריטריונים היו מאוד דומים לקריטריונים שהשתמשתי כשניקיתי את ארון הבגדים שלי לא מזמן (כן, יש לי קריטריונים בזמן ניקוי ארון בגדים):
- כל מה שלא קראתי בשבועים שלושה האחרונים >> החוצה (כל מה שלא לבשתי בעונה האחרונה)
- כל פיד שיש בו בצורה מהותית יותר רעש מדברים מעניינים >> החוצה (כל בגד שמצריך התעסקות וכביסה מורכבת מדי)
- כל מה שקשור ישירות בעבודה הקודמת, ולא רלוונטי לתפקיד הבא >> החוצה (כל הבגדים המאוד פורמלים מאנגליה)
- כל הפידים ששמרתי לגבי טכנולוגיות שאולי פעם יהיו לי רלוונטיות >> החוצה (וכאן המטאפורה נשברת…)
בקיצור – האם ניקיתי הרבה פידים מהרידר? לא ממש. אבל בכל זאת מחקתי כמעט 20, וזה כבר פינה לי קצת מקום, אפילו אם רק מנטלית, לדברים חדשים.
כמו שאתם כברו יודעים, לדעתי ענין ניהול כמויות המידע עומד להיות סוגית מפתח בתקופה הקרובה. יש לי הרבה רעיונות איך אפשר לשפר את הרידר, כך שיתן ערך מוסף רב יותר למשתמש. גוגל הלכו השנה בכיון החברתי – המלצות של חברים, הוספת הערות, וזה כיון מענין, אבל במידה מסוימת הוא רק מוסיף עוד רעש ולא מפחית את כמות המידע. בקרוב (בלי נדר) אני אכתוב קצת על מה הרידר יכול/צריך להיות לדעתי.
בינתים, רשימת הערות ורעיונות לפיצ’רים קטנים, אך חסרים בגוגל רידר:
למחוק פיד צריך להיות הרבה יותר קל
לשמור את הפידים כקובץ (רק הלינקים) צריך להיות יותר קל
חסרה פונקציה של Pause – לשמור את הפיד אבל לא לקבל ממנו עדכונים עד להודעה חדשה.
12 Responses
אחלה פוסט.
בכלל כל רעיון ה RSS הוא בעייתי במקצת – לאחר תקופה מסויימת אתה מגלה שיש לך המון פידים ברידר ומכאן – המון דברים לקרוא, לשמוע או לראות (או במילים אחרות – לעכל).
אחד הכלים שעוזרים לי הוא Instpaper שזה שירות שמאפשר לשמור סימניות לקריאה מאוחרת (כמו כל שירות סימניות אחר, רק שלזה יש אפליקציית אופליין מעולה לאייפון).
אבל עדיין – אחרי יום-יומיים של חוסר גישה לרידר – הוא מתמלא שחבל”ז.
הייתי מאוד שמח עם מישהו היה ממציא איזה אגרגטור לפידים או לפחות כלי למירג’וג’ פידים שמצביעים לאותו אייטם.
או! בדיוק!
הבקשה שלך היא אחד הקריטריונים הראשונים באיפיון כלי הרידר האופטמלי שלי. ברור שכל פעם שיש משהו חדש ומגניב חצי מהבלוגים שאני עוקבת אחריהם מדברים עליו, אז למה לא לשים את כולם תחת כותרת אחת?
פיצ’ר ראשון בפנים.
עוד רעיונות לרידר החלומות?
אני איתך. אחרי תקופה ארוכה בה זנחתי את הרידר לטובת קישורים מטוויטר ופייסבוק, חזרתי אליו שוב. חלק מזה נובע מחוסר זמן/סבלנות להיות מחוברת כל הזמן לזרם של טוויטר ולסנן את כל מה שלא רלוונטי, חלק, כמוך, מהרצון לא לפספס ולעשות את האגרגציה שלי בעצמי.
נכון שקשה להשתלט על הבלגן כשמתנתקים לכמה ימים, אבל תמיד אפשר לעשות Mark as read על תקופה מסויימת ולהתחיל להתעדכן מאותו יום כאילו לא פספסנו כלום.
בטוויטר כלי שיידע להציג רק טוויטים שמציגים קישורים ולהבליט את אלה שקיבלו הרבה ריטוויטים היה עוזר לעשות סדר.
ברידר החלומות שלי אפשר לבחור אם לצפות במידע לפי פיד או לפי נושא.
נניח אם יש כרגע עשרה פוסטים מעשרה פידים שונים שמדברים על פייסבוק, הייתי רוצה שהרידר שלי ידע לייצר לי קטגוריית פייסבוק אוטומטית ולתת לי לקרוא את כל הפוסטים החדשים בנושא.
זה גם פתרון טוב למידע כפול מפידים שונים – אם הכותרת של הפוסט הבא עוסקת באותו דבר שכבר קראתי עליו בפיד הקודם ואני כבר נמצאת בקטגוריה, אני ‘אגלה’ שזה מידע כפול מהר יותר ואוכל לדלג הלאה בלי לבזבז זמן.
צודקת! אין ספק ש-mark as read זו אחת הפונקציות הכי ידידותיות 🙂
ומיון לפי נושא הוא חכם ביותר. אין טעם לקרוא את אותה הודעה לעיתונות חמש עשרה פעמים.
יש לי מטאפורה בשבילך:
כל הפידים ששמרתי לגבי טכנולוגיות שאולי פעם יהיו לי רלוונטיות > בגדים שפעם עלו עלי ואני עדיין מקווה שאחרי דיאטה יעלו עלי שוב 😉
דווקא מחיקת פיד בגוגל רידר לא מסובכת בעיניי. אם אני נתקלת תוך כדי קריאה בפיד שאני רוצה להוריד, אני מקליקה על שם הפיד (מתחת לכותרת, כתוב “from” ואז שם הפיד) ואני מועברת לפיד עצמו. שם יש את “feed settings” שמאפשר מחיקה, שינוי שם ועוד כל מני.
מה שאני עושה כדי להתמודד עם עומס קריאה מבלי למחוק פוסטים, זה שימוש בתגיות של הפידים השונים כדי לקרוא סוג מסויים של פידים ואחרים לא. לדוגמא, יש לי פידים שמקבלים תגית “אינטרנט וטכנולוגיה” וקשורים לעבודה, אחרים שמקבלים תגית “פוליטיקה ואקטואליה” ואחרים שמקבלים תגית “אישי”. אני יכולה להחליט שעכשו אני קוראת רק את האקטואליה, שממילא תתיישן אם לא אקרא אותה. מה שמסומן “אישי” יכול לחכות” וכן הלאה.
מה שהיה עוזר לי, זה האפשרות לסיווג אוטומטי של פוסטים ספציפיים ע”פ כל מני תכונות. למשל, פוסטים שיש בהם וידאו מאומבד אני לא יכולה לקרוא בעבודה או בטלפון הנייד, והייתי שמחה אם אפשר היה לסנן אותם על פי הצורך.
בגדול, כל פיד/אייטם/פוסט לדעתי שייך לאחת מ 2 קטגוריות: אייטם חדשותי או מאמר (שאינו תלוי בזמן).
לכל אחת מהקטגוריות צריכים להיות כללי התיישנות אחרים – אייטם חדשותי שלא נקרא צריך להיעלם מהר יותר ממאמר שפחות תלוי בזמן נתון (אלא אם כן זה מאמר אירוע שקרה לא מזמן).
הייתי מאוד שמח אם הרידר היה יודע לקטלג את האייטים לאחת משתי הקטגוריות הנ”ל ולהפעיל עליהם חוקי התיישנות בהתאם.
כתבת את המחשבות שלי.
זהירות, חפירה בדרך.
אני מנהלת רומן ארוך עם רידר שולחני בשם ההו-כה-מקורי FEEDREADER.
הרבה פעמים נשבר לי, התעצבנתי מהמקומיות הכל כך מיושנת ולא מתקדמת, ובגדתי עם רידרים מקוונים [בתוכן לפחות שלוש בגידות עם גוגל רידר]. ותמיד חזרתי אליו.
למה?
החסרון שלו הוא שהוא מקומי.
אבל היתרונות שלו תמיד מחזירים אותי אליו.
קודם כל, פילטרים. אני מנויה על הרסס של לייףהאקר, שמוציא לדעתי לא פחות מ30 אייטמים ביום. אני משתמשת בווינדוז ויש לי פלאפון של נוקיה, ואין לי טוויטר. מכאן: כל דבר שנוגע ל: אפל, אייפון, לינוקס, מאק, טוויטר וכו’ לא מעניין אותי. גם הפינה השבועית “דילהאקר” לא נוגעת לי בתור תושבת ישראל. חיש וקל סיננתי אותם מתוך הפיד: http://clip2net.com/clip/m17775/1261817492-clip-19kb.png, ואת יכולה לראות שעוד יש גלילה [סה”כ 13 כללים, כלומר נושאים לא לדווח לי עליהם אם הם מופיעים בכותרת האייטם].
זה עוזר גם בחלוקה של פיד: אני מנויה על פיד שפעם בשבוע מעלה ריכוז של הפוסטים המעניינים ביותר שנכתבו בשבוע הזה בשנה ובשנתיים שעברו [טכניקת קידום והצפת פוסטים ממש מעולה, לדעתי]. כל פוסט כזה מכיל לפחות 4-5 קישורים שמעניינים אותי ומהווים קריאה בפני עצמה, מה שהופך את אייטם ה”לפני שנה” לכבד ודורש תשומת לב קצת אחרת. בעזרת פילטר סיננתי את הפוסטים האלה מהפיד הראשי כך שלא יופיעו בו, ויצרתי פיד חדש עם 2 כללים: 1. שם הפיד: כך וכך [כמו שכתוב לייףהאקר בצילום שצירפתי], 2. הכותרת מכילה: “השבוע לפני שנה”.
עד כה לגבי הפילטרים, למרות שגלומות בהם עוד אפשרויות אינספור.
דבר נוסף שאני לא יכולה בלעדיו הוא תיקיות ארכיון. מלבד סימון בכוכב שיכול לשמש לכל דבר, ניתן ליצור בתוכנה תיקיות ארכיון, שמופיעות בספריית הפידים כרגיל רק עם אייקון בצבע שונה. בונים אותן כמו שרגילים, היררכית, איפה שרוצים, ואפשר לשלוח אליהן אייטמים מכל פיד. הם נשמרים שם עם יחד עם שם הפיד בסוגריים ומהווים לי רשימת קריאה-מאוחר-יותר לפי נושאים הרבה יותר מאשר תוספים חיצוניים, כי הרי בכל מקרה כל המידע מגיע מהרידר.
וזה עוד רק מה שיש לי בשליפה 🙂
שכחתי עוד פיצ’ר – אפשר לפתוח פוסטים של בלוגים מרושעים שלא חולקים איתנו פידים מלאים – ישירות בחלון קריאת האייטם, ולא לקפץ כל הזמן בין חלון הרידר לדפדפן. אמנם המנוע הוא אקספלורר, אבל זה עדיף על כלום.
[שלא לדבר על זה שבחוסר אינטרנט, בלוגים שכן משתפים פיד מלא אפשר לקרוא בלי שום בעיות ללא תלות באתר אונליין שכן כל עדכון חדש שמתקבל נשמר מיד בקאש.
ופה אני אפסיק :)]
אדוה – השימוש בתאגים/פולדרים הוא אכן עוזר מאוד, וזו בערך ה”עבודה” היחידה שאני מוכנה לעשות כדי לעזור לי לסנן את הפוסטים החדשים. אבל גם שם יכולה להיות כפילות בתוך התקיה עצמה, ואין סיבה שהרידר לא יעשה איזושהיא עבודת סינון.
נמי – את השקעת ובנית את הכללים, והכלי שאת משתמשת בו איפשר לך לבנות פיד ממש מדויק לצרכים שלך – וזה מרשים. אבל את חיבת להודות שאת לא המשתמש הממוצע (למרות שרב המשתמשים הממוצעים בכלל לא מכירים את האופציה של הרידר, וחבל), וגם שיחסית, השקעת די הרבה עבודה. יאהו פייפס אפשר בניה כזו של פידים סופר-מורכבים, והוא כלי שאפילו נראה יפה, ובכל זאת זה לא מספיק טוב בעיני. למה שהרידר לא ילמד בעצמו, מאופן הקריאה, מה מעניין אותי ומה לא? הרי יש לו את כל המידע.
נכון, ההבדל היחיד הוא שבניית כללים זה כבר קיים ואילו רידר שלומד אותך עוד לא :\
איך את מציעה שילמד מאופן הקריאה? זמן שהייה באייטם? סימון יזום?
פוסט מעולה. ונכון. ובהיר מאוד.
איזה כיף לקרוא!