בזמן האחרון הפך השימוש במושג ווב 2.0 למאוס. בכל פעם שמישהו מזכיר את המושג התגובות הן בלתי מפרגנות בעליל – זו קלישאה, אין באמת דבר כזה, העולם כבר אחרי (גם ריקי שמה לב לגל המתחדש).  האם ווב 2.0 הוא מונח מת? גוסס? האם בכלל היה קיים אי פעם? בעצם, נתחיל מההתחלה – האם כל מי שמשתמש במונח הזה מתכוון לאותו הדבר?

תקציר הפרקים הקודמים –

לידת המושג
המונח מיוחס לטים אוריילי, שערך כנס אינטרנט בשנת 2004 ולצרכי השיווק החליט לקרוא לו web2.0.
בוויקיפדיה מגדירים יפה את לידת המושג ומשמעותו, ויש שם משפט מאוד מעניין:

“למרות שהמונח רומז לגירסא חדשה של ה-WWW, הוא לא מתיחס לעדכון ברמה הטכנית, אלא לשינוים מצטברים בדרכים שבהן אנשי תוכנה ומשתמשי קצה משתמשים באינטרנט. הטענה שווב 2.0 שונה בצורה מובחנת מהטכנולוגיות הקודמות של האינטרנט אינה מקובלת על כולם, וממציא ה-WWW טים ברנרס-לי קרא לו “מונח ג’רגון”. ”

אז מה זה בעצם ווב 2.0
מאז התגבש המונח, וכיום מקובל להשתמש בו כשהוא מקפל בתוכו את המאפיינים של השימוש ברשת בשנים האחרונות, שהבסיסי ביותר בהם הוא המוצרים שמאפשרים שיתוף של כל המשתמשים. לא עוד קריאה בלבד, אלא כולם ‘יוצרי תוכן’ מה שנקרא UGC (user generated content).

במצגת חמודה מסביר דייב מכקלור את העבר והעתיד של ווב2.0, ומסכם בצורה יפה ממה מורכבת “ארוחת ווב2.0”

אי אפשר להכחיש שהמושג הפך להיות אחד החזקים ביותר, וכל מי שרצה שהמוצר שלו יהיה “משהו” – היה חייב להכניס בו את “רוח ה-2.0”. אין לך API?  אין לך ווידג’טים? תוכן גולשים? אג’קס? אז מה אתה עושה כאן בכלל?

אין ספק בעיני, שגם התגבשה שפה “עיצובית” תואמת, וההוכחה לכך היא שיש כבר מי שמנסים להזכיר שהטרנד הזה הוא טרנד תוכני/טכנולוגי, ולא צריך להיות טרנד עיצובי.  המצגת הזו – “השמד את לוק ה-ווב 2.0” שעשעה אותי ביותר, אבל אי אפשר להכחיש שהמאפיינים שהוא מציין כתכונות של “עיצוב ווב 2.0” אכן קיימות (אם צריך לסכם במשפט אחד הייתי אומרת שמדובר במעריצי אפל המושבעים שמיישמים את עקרונות העיצוב של אפל – החל מהפינות העגולות, קונטרסט של טקסט בהיר על רקע כהה, ועד לשימוש בלוק “בוהק” או בגרדיאנטים מסוימים).

אז מתי הוא בדיוק מת?
או, שאלה טובה. מחקר קצר ברשת מראה שההכרזה על מותו של המושג נעשתה בדיוק… לפני ארבע שנים! כן כן, כבר בדצמבר 2005 היו מי שהכריזו על מותו ואיחלו שינוח בשלום.  אחרים טענו שהמונח בעצם מעולם לא היה קיים. מדובר במטריה רחבה מדי, שמתארת תופעות שונות שחלקן מתחרות באחרות, חלקן מהפכניות וחלקן אורגניות, ואין שום “תנועה מאוחדת” שמטרתה לקדם את הרשת (כפי שנרמז מהשימוש במספרים והמעבר מווב 1 לווב 2).

כנראה שהשמועות על מותו ב-2005 היו מוקדמות מעט, ועל פי נתונים שפורסמו בטקרנץ’ בפברואר השנה, רק עכשיו המונח *באמת מת*.  הנתונים אומרים ששיא השימוש במונח היה בסוף 2007 (למרות שבדיקה קצת יותר מעמיקה מראה שגם ב-2008 היו כמה שיאים של שימוש). יותר מזה – הארצות שהביטוי כיכב בחיפושים שלהם לאורך השנים הן ארצות המזרח (סין, סינגפור, הונג-קונג, יפן, מלזיה). מה המשמעות? לא ברור.  אבל עם נתונים לא מתווכחים (או שכן?).

האירוניה היא שהנתונים שמשמשים לבדיקה הזו הם נתוני גוגל טרנדס. או… האירוניה. האם אנחנו לא משתמשים למעשה בכלים שמותגו ככלי ווב2.0 (מדידות, טרנדים, שימוש של המשתמשים)… כדי להכריז על מותו?

בקיצור – לדעתי שום דבר לא “מת”
להיפך – מדובר בהתבגרות של השוק, ושינויים טבעיים.

יש קונפליקט מובנה בעולם הזה של האינטרנט והטכנולוגיות שהוא מביא איתו. מה שהכי כייף לי בעולם הזה הוא הדינמיות, העובדה שקונספטים, טכנולוגיות ומוצרים חדשים קורים כל הזמן. זה הצד החיובי של המצב. מצד שני, יש שתי התנגדויות משמעותיות לדינמיות הזו. הראשונה היא שיש מי שיאמרו שמדובר בהצפה, סימפטום של שוק צעיר ולא בוגר מספיק שמאפשר חיים גם לרעיונות שהיו צריכים למות כבר בשלב המגירה. ההתנגדות השניה היא בכך שזה למעשה שוק של טרנדים, שאנחנו האנשים שחיים את הטכנולוגיה בעצם עסוקים בתוך עצמינו בהכתרת טרנדים ובהריגתם, עוד לפני שהשוק באמת “הגיע אליהם”.

אז בעיני, השינויים ביחס למושג ווב 2.0 הם חלק מהתבגרות טבעית של השוק, ושום דבר לא מת. המונח מעולם לא היה קונספט בפני עצמו, אלא מונח ג’רגוני כמו שאמר ברנרס-לי, שעזר לנו “לעשות סדר” במה שקורה בעולם הזה, המשתנה כל הזמן. האלמנטים האמיתיים של המונח הזה – החל מה-API, שיתוף המשתמשים, ועד לסטטיסטיקות השימוש, קיימים וישמשו בסיס להתפתחויות הבאות.

פייסבוק לא מת, מה שהוא הוסיף והביא לשוק ממשיך לחיות, ואפילו אם לא יצליחו לעולם להפוך אותו למוצר שמרוויח כסף, ואפילו אם בסופו של דבר הוא ימות מוות איטי, זה יקח עוד זמן, ומה שהוא תרם לפיתוח של עולם הרשת הוא רווח נקי – פייסבוק הביא המונים לעולם הזה (צעד אחד יותר ממייספייס שנשאר מעוז של קהילה מסוימת), והוסיף צעד משמעותי בבניה של הרשת והשימוש שלה. אותו הדבר תקף לגבי שרותים ומוצרים רבים אחרים.

יש כאן שוק אמיתי, יש משתמשים והתבגרות אמיתית של התחום, אבל היא הרבה הרבה הרבה יותר איטית ממה שאנשי הרשת חיים או רוצים להאמין.  נכון, זה הכייף וזה התפקיד של המאמצים המוקדמים – להיות שם לפני כולם, לנסות ולטעום ולקדם ולחדש, אבל יכול להיות שכדאי לכולנו להתמקד קצת יותר בעולם האמיתי ומי משתמש/צריך את השרותים האלה, וקצת פחות בחיים ומוות של טרנד.