פוסט של עובד לשעבר ב-Nike שרף את הרשת השבוע כשהוא הסביר למה השינויים הארגונים שנעשו בנייק, שהם כאילו לפי הספר של ״ניהול יותר טוב״ בעצם הם אלה שפגעו בהכנסות בצורה משמעותית.

הוא האשים בעיקר את המנכ״ל החדש, שהגיע עם הרבה ניסיון מאיביי ומ service now (שתי חברות טכנולוגיה). הביא את המנכל החדש בשביל לעשות שינויים ארגוניים, בשביל להפוך את הארגון ליותר חסכוני, מונחה מטריקות, והשינויים שהוא עשה בעצם הרסו וגרמו לירידת ערך משמעותית של Nike (ואחרי פרסום הפוסט הזה הייתה עוד ירידה).

הוא דיבר על הרבה החלטות – החל מדרך המכירה (ויתור על העבודה עם חנויות לטובת מכירה ישירה ללקוח), ועד למבנה האירגוני ולהחלטות שיווקיות.

אם מסתכלים על זה ברמה קצת יותר אסטרטגית, ‏מה שהוא בעצם אומר זה שהשינוי הארגוני והחיסכון התפעולי, נבעו מהסתכלות אירגונית שהיא כאילו ״נקיה״, כלומר מתמקדת במטריקות בלבד, המשמעות של זה היא ויתור על המקצוענות והמומחיות של האנשים, שזה משהו שנוצר תוך כדי עבודה. המומחיות היא ייחודית לכל סוג של מוצר של Nike וקשה מאוד לשים עליה תג מחיר או לכמת אותה.

כשמסתכלים על הדיאגרמה הארגונית נראה שיש המון פעילויות וכפילויות. למה צריך מחלקות שונות, למה צריך מנהל לכל מחלקה, למה צריך קריאייטיב או מומחה שיווק נפרדים לכל מחלקה, אפשר לאחד אפשר להיות יותר יעילים וככה לחסוך המון כסף. ‏אבל בפועל לכל מחלקה יש את את ההבנה ייחודית של הלקוחות, של המוצרים, של הצרכים של השוק, וברגע שויתרת עליהם ויתרת גם על כל הידע הזה. וכל החסכון, הפוקוס על מטריקות, הניהול המצוין, לא יעזרו.

לבן תומפסון (האנליסט המדהים) הייתה תובנה שקישרה את זה בול למה שדיברנו עליו בשבוע שעבר – הוא אומר שאפילו ארגונים שאומרים שהם מודעים לזה שיש מדדים של איכות שאי אפשר לכמת אותם בצורה קלה וברורה, בסופו של דבר מתרכזים בדשבורד של המטריקות שהם מודדים.

כשיש לנו את טבלת המטריקות שאותן אנחנו רוצים להזיז, ולהן בנינו דשבורד שעליו אנחנו מסתכלים כל שבוע, קשה לנו מאוד להמשיך לחשוב ולעשות אינטגרציה ולא לשכוח גם את האיכויות האחרות, שהן לא בהכרח מדידות בצורה קלה וברורה. האיכויות שקשה לשים עליהן את האצבע, שהאימפקט שלהן יכול לקחת הרבה זמן לראות, נעלמות מסדרי העדיפויות שלנו.

לדוגמא – כמה מומחים יש לנו בתוך הארגון בנושא מסוים, עד כמה אנחנו באמת מבינים את השוק שלנו, עד כמה אנחנו באמת בקשר עם השוק בצורה טובה. אלה דברים שקשה למדוד, קל להתעלם מהם, לחשוב שכל אחד יכול להיות מומחה מוצר/שיווק, ויקח הרבה זמן עד שנראה את ההשפעה של החלפת מקצוענים באנשים פחות טובים. אבל זה יקרה. וזה יכאב.

בעיני יש כאן נקודה שהיא מהותית גם לנו בניהול מוצר. יש לנו הרבה יכולות, שאנחנו לא בהכרח מכמתים (מלשון כמות), או מודדים, והן קריטיות לתפקיד שלנו ולהצלחה של המוצר.