אמל״ק – להגדיר מטריקות להצלחה של פיצ׳ר זה דבר מורכב. המון ארגונים נמנעים או לא מצליחים. בפוסט הזה אני מפרקת פיצ׳ר אחד של לינקדאין לדוגמא. קצת ארוך, אבל בעיני זה סופר-מענין (וחשוב!)

הענין של מטריקות (מדדים), ואיך מודדים את הדבר הנכון בניהול מוצר, הוא אחד הדברים המורכבים בתפקיד של ניהול מוצר. אני מכירה הרבה ארגונים, שבגלל רמת הסיבוכיות – פשוט לא עושים את זה. אתם תתפלאו (או שאולי לא), כמה אירגונים פשוט לא מודדים את ההצלחה של פיצ׳רים או של עבודת ניהול המוצר.

לפעמים זה נובע מהחלטה אירגונית להסתכל רק על מטריקה ביזנסית אחת (אנחנו כרגע מתפקסים על כמות היוזרים, זה הדבר היחיד שמענין אותנו), או שבהרבה מקומות אני שומעת שהם היו רוצים למדוד יותר מאשר את המטריקה הביזנסית האחת, אבל זה קשה ומסובך ולא מצדיק את ההשקעה, או שיש מקומות שדווקא חושבים שהם מודדים יותר ממטריקה אחת, אבל בפועל הם מודדים מטריקות לא רלוונטיות.

יש לי תשובות מפורטות לכל אחד מהטיעונים האלה, ואני לא אלאה אתכם, אני רק אומר בגדול שנכון זה מסובך, אבל זה תרגיל חשוב גם אם לא מצליחים לעשות אותו מושלם/ להתפקס על מטריקה ביזנסית אחת יכול להסתיר המון המון בזבוז והחלטות לא נכונות בדרך, ולמדוד מטריקות לא נכונות יוביל אותנו לכיוונים לא נכונים.

והנה תרגיל מחשבתי עם דוגמא של פיצ׳ר אחד מלינקדאין.

נסייג – לינקדאין הוא אחד המוצרים היותר מורכבים, בסדנאת אסטרטגיה כשאנחנו מנתחים את ״המוצר״ לינקדאין אנחנו רואים שבעצם יש כאן 4 מוצרים שונים, ושגיבוש האסטרטגיה ברמה הזאת הוא לא פשוט בכלל. ובכל זאת, הנה דוגמא קטנה שממש מדגימה את ענין המדידה.

תסתכלו על התמונה שהוספתי. לינקדאין מציעים לנו עכשיו כמה תגובות אפשריות לפוסטים של אנשים שאנחנו מכירים, כך שבקליק אחד נוכל להגיב על הפוסט. אני מניחה שיש כאן גם איזו ״אבקת ai” שמנסחת את התגובות המוצעות לפי התוכן של הפוסט.

אבל אם אנחנו שואלים את עצמנו – איך מודדים את ההצלחה של הפיצ׳ר הזה? מה המדד הרלוונטי?

בואו ננתח את זה.

מי היוזר של הפיצ׳ר הזה?

התשובה כאילו ברורה היא הקורא/ת של הסטאטוס. מי שאמור/ה ללחוץ על הכפתור ולהגיב.אפשר היה לחשוב שהמטרה היא ״להגדיל אנג׳ייגמנט של קוראים״ בעזרת תשובות מוכנות. יותר קל פשוט לעשות קליק אחד ולהגיב, מאשר לחשוב על תגובה ולכתוב אותה.

אם זה המצב, אז המטריקות שאנחנו רוצים לעקוב אחריהן הן:

כמה קוראים הגיבו בעזרת התגובות האוטומטיות – בהשוואה לכמות התגובות בפוסטים שאין בהם תגובות אוטומטיות (ואם אפשר לעשות a/b test על אותו פוסט – מה טוב).

מטריקות נוספות שיכולות להיות מענינות הן למשל מספר היוזרים שמעולם לא הגיבו ועכשיו הם מגיבים (העלנו את רמת האנג׳ייג׳מנט של יוזרים מסוג ״לא מגיב״!).

יש כאן גם הנחה מובנית, שאם אנשים משתמשים בתגובות המוצעות – סימן שהן טובות. ואם אכן יש כאן איזה ״אבקת ai” עם מודל מאחור, אני בטוחה שזו אחת המטריקות שנבדקת. כמה יוזרים בוחרים להשתמש בתגובות האלה, ובאיזה מהאופציות, כדי לשפר את המודל.

אבל האם זה באמת המדד?

הפוסט הזה כבר מספיק ארוך, אז אני לא אמשיך את הניתוח, רק אפרט כאן את רשימת השאלות שמנהל/ת המוצר צריך לשאול את עצמו:

איך ישפיעו התגובות האלה על מי שפרסם את הפוסט – האם מי שפרסם את הסטאטוס יהיה מרוצה מהתגובות האלה? יש כאן כמובן שאלה עמוקה יותר. מה מענין את מפרסם הפוסט. האם הוא רק מודד את מספר התגובות, ולכן לא משנה אם חלק ניכר מהן ״משוכפלות״ כי הן אוטומטיות, או שהוא מעונין לנהל דיון ואז התגובות האלה לא באמת עושות את זה.

ברמת המוצר – איך ישפיעו התגובות האלה על engagement לאורך זמן? ובעצם מה המטרה של לינקדאין – לייצר שיחות משמעותיות ורשת קשרים חזקה, או להגדיל engagement ברמה של ״לייקים״ ובעצם ליצר רשת ״משפיענים״.

לאורך זמן – בהנחה של לינקדאין רוצה להגדיל engagement – כי זה מוביל להעלאת המטריקות הביזנסיות מכל הכיוונים, האם הפיצ׳ר הזה יעזור או יפריע?

אם החשיבות של מטריקות מטרידה אתכם, ואתם לא בטוחים שאתם עושים את זה נכון, יש לנו מפגש שלם בגילדה שמוקדש לנושא הזה, אנחנו עושים סדר, מנתחים איך להגדיר את המטריקות ולומדים מנסיון של אחרים. זה מפגש סופר-אפקטיבי, על נושא שמטריד אותנו בכל שלב בקריירה ותמיד אפשר לעשות אותו יותר טוב.

מוזמנות/מוזמנים לגילדה להמשיך ללמוד (ציינתי כבר שההרשמה בעיצומה?)