התלבטתי אם להמליץ לכם על הפודקסט של מארק אנדריסן מתראיין אצל לקס פרידמן. הפרק מצוין ויש המון מה ללמוד ממנו.
אז למה התלבטתי? כי מדובר בפרק של 3 שעות.
3 שעות!
וזה נראה לי לא הגיוני לשלוח אתכם להקשיב לזה. למי יש זמן?
מצד שני יש שם כל כך הרבה תובנות, שזה באמת שווה.
מצד שלישי – שניהם קצת בלתי נסבלים, זה לא האזנה קלה.
אז החלטתי לעשות שני דברים. קודם כל – להמליץ לכם. מי שיש לה סבלנות, ורוצה לנסות לעשות את זה, בעיני זה מומלץ. אני מחלקת את זה לחלקים, מקשיבה כל פעם לחצי שעה בערך.
ושנית – לסכם לכם כאן כמה תובנות ומחשבות, כל פעם אחת. אם אני כבר עושה את המאמץ להקשיב, תהנו גם אתן ואתם.
מחשבה אחת מעניינת, על המקורות של כל הגישה האיטרטיבית לתוכנה, ואיך ההחלטות שלהם בימים הראשונים של פיתוח דפדפנים ואתרים ראשוניים, הובילו את התעשיה.
הטענה של אנדריסן היא שהיום, שיטת ה״נפתח מושלם ורק אז ניגש לשוק״, מתאימה למוצרי חומרה. אפל, שידועים ב״שלמות״ של המוצרים שלהם, עושים את זה ממש ממש טוב בהקשרים של חומרה (מחשבה שלי – גם מערכת ההפעלה של האיפון עשויה ברמת גימור מעולה, ומצד שני כל מי שמשתמש באייטיונס יודע שמדובר במוצר תוכנה מזעזע…בעצם, מישהו עוד משתמש באייטיונס בכלל?).
במוצרים של תוכנה, יש בימינו מקום לאיטרציות ולשיפור תוך כדי תנועה. זה כמובן מתאפשר בזכות הענן, והיכולת לעדכן תוכנה בלי שזה מצריך דיסקים של עדכון או הפסקה של 40 דקות בשימוש (למי שעוד זוכרת את הימים האלה).
תחשבו על זה, שכל עולם האג׳ייל, והשדרוג של גרסאות, והיכולת להוציא משהו לא מושלם ולעשות איטרציות, כל התפיסה שלנו של איך בונים תוכנה טובה, מבוסס על יכולות הענן והעדכונים over the air. אם הולכים עוד צעד אחורה, מבחינה תשתיתית, הכל מבוסס על ה- broadband, והזמינות של אינטרנט.
אנדריסן מספר, שבימים הראשונים של האינטרנט, הם היו צריכים להחליט האם לבנות את האתרים והדפדפן מתוך דגש על חויית המשתמש, או מתוך המגבלות הטכנולוגיות. הם בצורה מודעת בחרו בחווית המשתמש, והימרו על זה שחויה טובה תגדיל את הדרישה, ואת הלחץ על ספקי התשתית לשדרג. החלטה לא טריוויאלית בכלל, לשוק שאף אחד עוד לא הוכיח שהוא חזק וגדול מספיק, כשצריך עדין לשכנע משתמשים שיש כאן ערך.
עכשיו השאלה היא מה אנחנו לוקחים מהסיפור הזה לימינו?