יצא לכם כבר לחוות VR? לשים את המשקפיים המיוחדים (בד״כ quest) וממש להישאב לתוך החוויה? אני ניסיתי כמה פעמים, והיו פעם פעמיים שבאמת היה מרשים, אבל זה עוד לא גרם לי לרצות לעשות את זה ביום יום. עוד לא מצאתי את החויה שממש קראה לי שוב ושוב.
אתמול נתקלתי ב use case שהוא עדין לא ״חזרתי״ (מנסה למצוא תרגום ל repeatable) אבל הוא כן, באופן ברור, ייחודי ומצדיק את השימוש בטכנולוגיה הזו.
הייתי במוזיאון ישראל ועשיתי את הסיור הוירטואלי בבית הכנסת היהודי בחאלב. הרקע הוא סיפור מדהים – אישה אחת שהיתה במקור מחאלב, ואביה נפטר, החליטה שהיא רוצה לתעד את בית הכנסת ובית המדרש בחאלב, לפני שיהיה מאוחר. בסוף שנת 1947 היא נסעה מהארץ לשם (סוריה, כן?), שכרה צלם, והלכה איתו לתעד את בית הכנסת. הוא צילם הרבה מאוד תמונות (אני מניחה שמאות). היום למחרת, היה ה 29 בנובמבר , החלטת האו״ם על הקמת המדינה. האשה הבינה שנעשה לה מסוכן שם, וברחה חזרה לישראל. בית הכנסת הגדל ומפורסם – הוצת ונחרב.
והנה עכשיו, מוזיאון ישראל עשה פרויקט, לקח את התמונות ויצר מהן מודל תלת מימדי של בית הכנסת. שאפשר לשוטט בו בעזרת קסדת ה VR. וזה מדהים.
דברים שתמונות לא מעבירות: את הגודל והפרופורציות של המבנה את האור החודר לתוך החדרים את התחושה של להסתובב שם – הרעש מבחוץ ומבפנים, תמונות פשוט לא יכולות ליצר את התחושה הזו.
אני הייתי הולכת עוד כמה צעדים קדימה – התמונות המקוריות צולמו כשבית הכנסת כבר היה במצב ירוד. אני הייתי משתמשת בטכנולוגיה של היום כדי להוסיף לתמונות צבע, וכדי להוסיף הדמייה של בית הכנסת בשיא תפארתו. אבל גם בלי כל אלה – הסיור היה 20 דקות מאוד מאוד מרשימות.
וזה כמובן גורם לי לחשוב, שעוד לפני שהערך של המציאות המדומה הזו יהיה במשחקים סופר מתוחכמים, עוד הרבה לפני זה, אפשר לייצר בעזרתה חוויות מטורפות. מעולם לא הבנתי את מי שטען שסיורים וירטואליים יחליפו את הביקור במקומות. אין מצב שאני מוכנה לותר על שיטוט ברחובות לונדון בשביל לעשוץ את זה בבית עם הקסדה הזו. אבל מקומות שכבר לא קיימים? זה ערך אמיתי. שאין במקום אחר. בטוח יש עוד כאלה. ובטוח שזו רק ההתחלה.