קייץ. חם. לחוץ. לחות.  אין זמן לפוסטים ארוכים, אין אנרגיה למחשבות מורכבות.

אז בנקודות:

• כל כך כל כך נהנתי  השבוע ב-12 דקות.  המרצים היו נהדרים, כל אחד שונה ומיוחד, נושא אחר לגמרי, דרך הצגה אחרת, הטון, השפה, המצברוח. הרגשתי את המח שלי חוגג. קישורים חדשים נוצרים, מחשבות בכיוונים שלא חשבתי כבר מזמן. תענוג. איזה כייף זה ללמוד דברים חדשים.  תודה למיטל שרון המארגנת- אני מקנאה שהצלחת לעשות דבר כזה מדהים – ובזכותך קיבלו השראה כל האנשים שישבו בצוותא ביום ראשון בערב.

• סיימתי את הביוגרפיה של סטיב ג’ובס. כן, כל 570 העמודים. ההתחלה היתה איטית, אבל ההמשך ריתק אותי. ללא ספק ראוי לפוסט משל עצמו, אבל המחשבות הראשוניות שלי הן יותר תהיות- האם אדם חייב להיות טיפוס כל כך יוצא דופן (שלא לומר בלתי נסבל) בשביל לעשות כאלה דברים מדהימים? אני מקוה, ומאמינה, שהתשובה היא לא.

• קריאת חובה – מזמן הבטחתי לתת רשימת בלוגים בנושאי ניהול מוצר, וזה עדין לא קרה. אבל בינתים יש המלצה אחת שחיבת להעשות עכשיו.  אחד הבלוגים האהובים עלי ביותר הוא של מנהלת המוצר העצבנית. הנרגנית. לא ממש ברור לי איך לתרגם בצורה טובה cranky product manager. האישה היא אגדה – היא מבינה ניהול מוצר לעומק, ויש לה חוש הומור וקו ציני שבעיני הוא פשוט נפלא. ועכשיו היא עומדת לסגור את הבלוג ולמחוק את כולו! מאות, או אלפי פוסטים – קולעים, חזקים, חריפים… היא שוקלת להוציא ספר (ואני לא יכולתי שלא לתמוך במטרה הנעלה). אבל בינתים אם אתם לא מכירים אותה – פנו לעצמכם קצת זמן, והתעמקו בבלוג.  אני מבטיחה שלא תתחרטו.