יצא לי בימים האחרונים לראות קצת טלויזיה ישראלית. טלויזיה טלויזיה, אתם יודעים – לא משהו שירד מאיזה שרת, לא דרך מערכת VOD כזו או אחרת, אלא ממש הערוצים כמו שהם משודרים, באויר, וכמו שהטלויזיה קולטת אותם.

חידון קצר למי שראה קצת טלויזיה ישראלית לאחרונה – איזה מוצר מפרסמות הפרסומות הבאות:

1.  הפרסומת עם שחר פאר ומשחק המטקות על החוף.
2. הפרסומת עם הילדה והאבא שמביא לה כלב שנשלט בסוג של מסך מגע לא ברור.
3. הפרסומת עם אדיר מילר שמציע לזוג לבחור רכב לפי עצי הריח.

מוסר ההשכל למי שלא הבין – יש עכשיו טרנד של פרסומות עם סיפור שלם, מלא פרטים, שלא מעביר שום מסר, ושניה אחרי שראית אותן – את לא זוכרת מה המוצר.

תנו לי לנחש מה אמרו אנשי השיווק והפרסום – שמדובר על יצירת נוכחות של המותג שלכם, חיזוק המודעות ועוד שאר ירקות… תרשו לי לקבוע שכולם טעו.

זוכרים (אולי, במקרה הטוב) את הפרסומת. את הסיפור. אבל אין שום זכרון של המוצר. גם בפעם העשירית שראיתי את הפרסומת עדין לא זכרתי מה היא מנסה למכור.

מה אומר, פתאום אני מתגעגעת לג. יפית ולפסטרמה מנתח שלם…