נכון, אנחנו ישראלים. אנחנו לא פורמליים, אנחנו לא מקפידים על נימוסים והליכות, אנחנו חבר’המנים, אנחנו מגניבים, אנחנו מתעסקים במה שחשוב ולא באטיקט.
הכל נכון, ועדין.
הנה הדברים שאנשים עושים בחדר ישיבות, בפגישה, ומוציאים אותי מדעתי:
1. משחקים בטלפון הנייד – נכון, אתם עושים פרצוף חשוב, כאילו אתם קוראים את המיילים החשובים ביותר כרגע. אבל כולנו יודעים שאתם לא קוראים מיילים, אלא במקרה הטוב מטיחים ציפורים באיזה מגדל.
דרך אגב, גם אם אתם בעצם בודקים מיילים, זה עדין לא רלוונטי לפגישה הזו, אז תפסיקו.
2. ניקיון הגוף – כל אלמנט של ניקיון הגוף הוא לא לגיטימי בפגישה עם אנשים. לא לנקות את האזנים בעט (אני לא ממציאה), לא לנקות את השיניים, לא לנקות את הציפורניים. גם לא לקצוץ ציפורניים (לא ממציאה. בחיי.). ולא לקלף את הלק מאצבעות הרגליים (נשבעת).
3. נמנום, ניקור, שינה, נחירה.
4. אכילה של מאכלים מסריחים במיוחד – האנשים שמביאים לתוך חדר הישיבות מקדונלדס.
5. לאחר בחצי שעה, לשאול שאלות לא קשורות בידענות, ולהעיר הערות לא רלוונטיות.
מה פספסתי?
4 Responses
תוסיפי: לשים רגליים על השולחן (בחיי).
אגב, סעיף 5 נכון תמיד, גם במייל.
להסיט את נושא השיחה למשהו אישי בין שני אנשים, כשיש בחדר שלושה ויותר. תשמרו את הפגישות שלכם לאחר כך, זה לא נושא הישיבה!
אכן נושא כאוב. התנהגויות נוספות שראויות למוות בתלייה:
להסיט את הנושא ממה שבאנו לעסוק בו לפרויקט החדש שלך (לא זו השאלה, ניסים)
לאחר, להתנצל על זה שלא הגעת בזמן ואז להכריח את כולם להתחיל מההתחלה כאילו כלום
שכחת את לדבר בטלפון, או לצאת מאמצע פגישה לשיחה “חשובה”. שני דברים שהם כל כך נפוצים, שזה כבר נראה נורמלי לחלק מהאנשים.