למה הפסקתי לראות מאסטרשף?
האוכל אף פעם לא ממש ענין אותי, עניינו אותי המועמדים.
ואז, הבנתי שבעצם יש ארבעה טיפוסים, והכל חוזר על עצמו.
מרגע שהבנתי את זה, כבר לא מצאתי שום דבר מענין שם.
מקווה שאני לא הורסת לכם, אבל הטיפוסים האלה רלוונטים בכל תפקיד.
- הנחוש –
איך שמגיעה המשימה, הוא עושה תכנית, ומתחיל לעבוד. שום דבר לא יסיט אותו מהדרך. לא מסתכל לצדדים, לא מתבלבל לרגע. גם אם מסתבר שעוד מישהו עושה בדיוק אותו דבר. גם אם יש פידבק מהשופטים בדרך, הוא לא זז מהתכנית. - המבולבל –
שני שליש מהזמן לתוך המשימה, הוא עדין מתלבט. לא בטוח. מתחיל משהו, ואחרי חמש דקות מבין שזה לא זה, שוב מבולבל, שוב מחשבות, קצת משבר. קצת דרמה. בסוף בתוך 10 דקות הוא מרים את הכל מההתחלה עד הסוף. - המתמוטטת –
מתחילה בפוקוס, יודעת מה היא רוצה לעשות, ואז בסביבות אמצע המשימה – התמוטטות. לפעמים כי משהו לא הולך, לפעמים כי היא פתאום נזכרת במשהו שסבתא אמרה, ולפעמים היא סתם מפילה ושוברת משהו. התמוטטות, ואז כמובן התאוששות על השניה האחרונה.
- משנה הכיוון –
מההתחלה ברור לה לחלוטין לאן היא הולכת ,יש לה מנה בראש, הכל ברור. עובדת ועובדת, ואז עם פידבק אחד קטן (תחשבי על הצלחות) היא משנה כיוון לחלוטין. לפעמים זורקת הכל ומתחילה מחדש, ולפעמים סתם משנה משהו במנה. אבל תמיד יש ״פיבוט״.
ועכשיו תמפו את הפרסונות האלה, למנהלי/ות מוצר. עובד לא?
מי מהם אתם? ומי הקולגות שלכם?
פספסתי טיפוס כלשהוא? כי זו נראית לי רשימה די ממצה…