התקופה הזו, עם כל החידושים של מודלי השפה, והשימושים שלהם, מושוות לא פעם לשנים הראשונות של המהפכה הסלולרית, בעיקר לשנים שאחרי השקת האיפון, שהקפיץ את המהפכה הזו קדימה בצורה מאוד דרמטית.
אני כבר הייתי בנאדם מבוגר אז, זה לא היה כל כך מזמן. ואני זוכרת בצורה מאוד ברורה את הפליאה מהמכשיר החדש, בהרבה מאוד רמות. אני זוכרת את הפליאה מהממשק – שההתחלה שלו כבר היתה באיפוד, ואז היה איפוד טאץ׳ שהיה מאוד דומה לאיפון (היה לי כזה!). אני זוכרת את הסיסמא – there’s an app for that! שמינפה את חנות האפליקציות, ובעצם טענה – המכשיר הזה יכול לפתור/לעזור/לשמש אתכם לכל מטלה שיש לכם. נשמע לכם מוכר?

אבל אם מסתכלים אחורה, ומנסים לנתח את המהפכה הזו, מה באמת באמת השתנה בחיים שלנו? מה התהפך? לא היה קיים לפני, ולא יכול היה להיות קיים בלי הטכנולוגיה שהמכשיר הביא איתו?

שלוש רמות של חדשנות:
1. הזמינות – העובדה שאפשר להשיג אותי, תמיד. בכל יום, בכל שעה, ולא משנה איפה אני נמצאת. מעל השכבה הזו נוצרה כמובן שכבת האפליקציות של המסרים המיידיים. אימייל ושיחות טלפון כבר היו קודם, ובעצם עברו כמו שהם למכשיר החדש. אבל המסרים המיידים – הוואטסאפ של העולם, בעצם נולד לתוך המכשיר הזה, בפורמט הזה של ״always available”.

2. שרותים מבוססי מיקום – זו היתה מהפיכה שראינו אותה מגיעה. בכל מצגת של הימים הראשונים של האיפון דובר על LBS, ואיך אפשר להשתמש בעובדה שאנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים.
על הבסיס הזה יושבות כמובן תוכנות כמו Waze, למרות שבוייז, מעבר לענין הדרך שהוא מראה לי, יש את הענין שיש לו מידע לייב, והוא יכול לכוון אותי להמנע מפקקים. החלק הזה בעיני לא היה מובן מאליו, היכולת שלנו להשתמש במידע שמגיע מהמכשיר כדי להבין איפה יש הרבה תנועה.
מעל זה יושבים כמובן גם שרותי המוניות, שליחויות, וכו׳.

3. יצירת תוכן – על הרמה הזו לא יכולתי לחשוב מראש, אבל מסתבר שכשיש לך ביד, בכל רגע נתון, מצלמה מצוינת, את מצלמת יותר. אני חושבת שהתחזקות כל עולם הסושיאל, והעדכונים המיידים איפה אני עכשיו ומה אני עושה, ועולם המשפעיניות, כל אלה הם תוצאה ישירה של העובדה שהרבה הרבה יותר קל בימינו ליצור תוכן ולשתף אותו. גם בגלל הזמינות ליצירה, וגם בגלל הזמינות של הההפצה והצריכה. כך שעולם הסושיאל, שגדל במקביל לסמארטפונים, חייב הרבה מאוד מההצלחה שלו למכשירים האלה.

מה עוד? מה פספסתי?

מה שאני מנסה לומר כאן, הוא שאם היינו מדברים בשנת 2007-2008, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לצפות את ההשפעות של הסמארטפונים על העולם ועל החיים שלנו כאינדיבידואלים. ולכן אני לא חושבת שאנחנו מסוגלים לחזות או לצפות מה יהיו ההשפעות של המודלים החדשים ולאן הם יקחו אותנו כאנושות.