השימוש ב-lllm כאסיסטנט – האם זו המהות של המוצר, או רק ממשק משתמש לצרכי הדגמה?
אחד המקומות שאפשר לראות הבדל גדול בגישה בין openai לבין Google הוא בהתיחסות למוצר כ״אסיסטנט״ ולאישיות שלו.
בדמו ש openai הציגו בשבוע שעבר – לכל אחד מהאסיסטנטים שהם הדגימו הייתה אישיות. חלקם היו יותר גנריים, אבל לחלקם הייתה אישיות ממש ברורה, למשל הבחורה שנתנה לרוקי הערות על איך הוא לבוש לקראת הראיון שלו. היא הייתה בבירור אישה, בבירור פלרטטנית, עם כל מיני צחוקים שבעיניי לא היו מתאימים לסיטואציה בכלל.
אחת הביקורות כלפי הטכנולוגיה הזו, היא שהיא גורמת למשתמשים לחשוב שבאמת יש שם ישות אנושית מאחור. זה אמנם מודל מנטלי שנח לנו להשתמש בו, אבל הוא גם יכול ליצור הרבה בעיתיות, שיכולה להגיע אפילו עד התנתקות מהאנושות לטובת שיחות עם היצור הוירטואלי.
לעומת זאת האסיסטנט של Google מההתחלה היה משהו אחר. שימו לב שאין לו אפילו אפילו שם. הוא לא Siri, הוא לא קורטנה, הוא פשוט האסיסטנט. הוא תמיד קורקטי, עונה לשאלות ולא הרבה יותר.
ונשאלת השאלה האם ההבדל הזה מרמז על משהו יותר מהותי בתפיסת המוצר. האם זה קשור באמת לחויית המשתמש, ולרצון להתרחק מהתפיסה של ״בנית אלטרנטיבה לבני אנוש״?
או שמדובר בהחלטה שהיא בעצם טכנית. Google חושבים על האסיסטנט שלהם כ API שמטרתו להשתלב בכל המוצרים השונים, הוא לא המוצר בפני עצמו. גם ב-openai המוצר בסופו של דבר יהיה API לדעתי, אבל – אצלהם השכבות המוצריות שמוצגות בדמו, הן בעצם הדגמת יכולת למה המודל יכול לעשות.
סאם אלטמן בדיוק אמר בשבוע שעבר שהם חושבים על עצמם כמוצר תשתית אבל עוד אין להם מוצרים שנבנו מעל התשתית הזו, שאפשר להדגים. אין להם את כל השכבה המוצרית שיש לגוגל, לכן הם צריכים להמציא אותה ולהדגים אותה.
עוד הסבר אפשרי הוא ש-Google נזהרים נורא נורא בהקשרים התרבותיים של הדבר הזה. נזהרים כמו מאש מלבחור פרסונות ומעדיפים להתייחס למוצר באמת ברמה הפונקציונלית שלו. חשיבה מפרספקטיבה טכנית הנדסית, שמאוד מתאימה לגוגל, שחושבת על API ופונקציות ולא על פרסונה וממשק משתמש.
אני לא יודעת מה התשובה הנכונה אבל ללא ספק את ההבדלים כבר רואים ברמת הדמו.