סיכום הנקודות המשמעותיות בראיון של סם אלטמן אצל הדושים ב- all in וקצת מחשבות:

–  הוא בעצם אמר שהמודל הגדול יהפוך להיות תשתית, שישחקו בה כמה שחקנים גדולים מאוד, אבל הוא בעצם יהיה תשתית. המשחק הגדול יהיה מעל התשתית הזו – איפה נבנות האפליקציות, מה הן מאפשרות, מה הממשק שלהן וכו׳. מה שאומר שהמשחק הוא לא הדיוק של המודל (הפרמטר הכי חשוב כרגע בשוק), אלא המחיר, היכולת לגדול, והאיכות של התשתית מבחינת קלות ההתחברות/בניה מעליה.

–  ברור לו שהממשק הנוכחי שבו אנחנו עובדים עם המודלים, הממשק של השפה, זה ממשק התחלתי ולא מספק. דיברו על voice, דיברו על ממשק ויזואלי, לדעתי יש לו הרבה מחשבות ועבודה בכיוון הזה, אבל הוא לא רצה לחלוק. 

– הוא ציין שהאיפון היה המהפיכה הכי גדולה והמוצר הטכנולוגיה הטוב ביותר בעיניו, שהוכח שאנשים מוכנים לשלם עבורו, ויכול להיות שצריך מכשיר נוסף, אבל הוא יצטרך להיות מספיק מובדל כדי שלאנשים יהיה שווה להחזיק אותו בנוסף לטלפון. מאוד מאוד מענין. 

– החזון שלו הוא שהמודל יספק שרותים של ״קולגה בכירה״ אולי executive assistant? אני חושבת שהוא נמנע מהמילה אסיסטנט, אבל הוא גם לא אוהב agent, יש שם משהו מעבר לזה. הוא דיבר על זה שלא בכל החלטה אתה רוצה ש״יעשו בשבילך הכל״, יש מקומות שאתה רוצה לראות מה נעשה, לקבל החלטות בדרך. 

– בנושא זכויות יוצרים – הוא הלך בין הטיפות. מצד אחד, הוא בעצם טוען שכל חומר שהוא ציבורי צריך להיות מותר למודלים להתאמן עליו, ומצד שני – לא לאפשר למודל להשתמש בשמות של אמנים/סגנונות כפרומפט ישיר (למשל – ״ליצר שיר כמו של טיילור סוויפט״). הוא טוען שמוסיקה היא פורמט שונה מאחרים (לא ברור לי למה), ובעיני הוא בגדול ממש התחמק מלענות על השאלה הזו.

– בנושא רגולציה – גם שם הוא כאילו אומר דברים חשובים, אבל בפועל הוא בעצם דוחף לפתרון בלתי אפשרי. הוא טוען שצריך גוף בינלאומי שיגדיר את הרגולציה, ושהיא לא יכולה להיות מבוססת על בדיקה של הקוד. בעיני לדחוף לגוף בינלאומי זו דרך לגרום לזה שלא יקרה כלום כי עד שיוקם גוף כזה ועד שיוחלט איך הוא עובד וכו׳ – הטכנולוגיה כבר תתקדם מעבר ליכולת לעשות רגולציה. 
הוא כן אמר שאפשר להחליט שהרגולציה רלוונטית רק לשחקנים הגדולים מאוד, וזה מהלך חשוב ומענין. 

שורה תחתונה – אמנם אנחנו מדברים על אחת החברות החדשניות בעולם, אבל הוא דובר קורפורייט אמריקה מושלם. הוא נזהר מאוד מאוד לא להגיד שום דבר בעייתי, הוא מסייג כל קביעה שלא תהיה נחרצת מדי, ובעצם לא מתחייב לשום דבר שהחברה עושה, כשהוא מתרכז בלדבר על התחושות שלו, והמחשבות שלו, ולא על מה הם עושים או לאן הם הולכים.