תמיד ברגע האחרון

יש קטע שמפתיע אותי כל פעם שאני פותחת הרשמה למחזור חדש של הגילדה – העובדה שאנשים נרשמים ברגע האחרון. בכל מחזור, בלי יוצא מן הכלל, ביום שמתחילים או יום קודם, יש אנשים שפתאום רוצים להצטרף. לפעמים יש מקום, ולפעמים כבר אין, ואני צריכה להגיד לאנשים לא, אפילו שהם מתאימים והיו יכולים ממש להנות ולתרום לקבוצה. 

זה קטע מוזר ולא ברור. 

ניסיתי להאריך את תקופת ההרשמה, וניסיתי לקצר אותה, וגיליתי זה לא ממש משנה. בשבוע האחרון תמיד ירשמו אנשים, וביומיים האחרונים תמיד יגיעו עוד כמה. פעם אפילו מישהו הצטרף מהמפגש השני. 

אני תוהה מה הסיבה לזה.

הטבע האנושי? אנשים לא רוצים להחליט עד שהם לא חייבים? כמו הפיסכולוגיה של תהליכי משא ומתן, שידוע שכמה זמן שלא תיתן להם, החלק המהותי יקרה ב 10% האחרונים של הזמן?

העומס שאנחנו נמצאים בו כל הזמן? כל זמן שיש אפשרות לא להחליט ולהמשיך לדברים אחרים, אני ממשיכה, ורק כשהזמן עובר ההחלטה הופכת להיות בראש סדר העדיפויות?

אולי זה קשור לתקופה האחרונה, הלחצים שכולנו עומדים בהם, אנשים פחות רוצים להתחייב לדברים, לא בטוחים שהם יכולים/שזה מתאים? למרות שגם במחזור של לפני שנה, כשהיינו פחות לחוצים/מדוכאים, ראיתי את אותה תופעה.

בקיצור, השבוע הבא הוא השבוע האחרון להרשמה, ואני מחכה לראות מה יקרה הפעם. בינתים יש מקום בכל הקבוצות ֿ(אפילו בקבוצת הג׳וניורים שנמצאים בתפקיד הראשון שלהם בניהול מוצר, קבוצה שבדרך כלל מלאה מהימים הראשונים). נראה מה יהיה. 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

עוד תוכן מעולה מהבלוג

למה הפסקתי לראות מאסטרשף?האוכל אף פעם לא ממש ענין אותי, עניינו אותי המועמדים. ואז, הבנתי שבעצם יש ארבעה טיפוסים, והכל חוזר...
מתי הוצאנו מהלקסיקון את המילה קשה, והפכנו את הכל למאתגר? לדעתי זה דיבור של HR , או משהו ניו אייגי כזה,...
בעוד שלושה ימים מתחיל מחזור חדש של הגילדה וכמו שהחיים של כולנו נראים בזמן האחרון גם כאן יש הפתעות  בלת״מים ושאר ירקות וכך יצא שהיו...
נושאים נוספים