תגידו, אתם עדין בפייסבוק? כלומר, מה תדירות השימוש שלכם באפליקציה? פעם ביום? יותר? פחות?
הנה מה שאני רואה כמשתמשת:
– מעט מאוד מהחברים שלי עדין מעדכנים סטאטוסים (או רילס וכו׳). ממש מעט.
– הרבה מהחברים בכלל לא שם. החלק של ״החברים״ הולך וקטן.
– יש הרבה אינטראקציה בקבוצות.
– אני לא משתמשת בפייסבוק לחיפוש או לנושאים חדשים – משתתפת רק בקבוצות שאני כבר חברה בהן.
גם מהזוית שלי כמנהלת העמוד של ניהול.מוצר. שיש לו קבוצת משתתפים נהדרת ויש בה אלפי חברים, אני שמה לב שהיא גדלה מאוד לאט, ורב מנהלי המוצר שאני נתקלת בהם בעבודה שלי בקושי משתמשים בפייסבוק, וכמעט בכלל לא לענייני עבודה.
שמעתי את הניתוח של בן תומפסון בענין הערך של פייסבוק, ומה בעצם היתרון התחרותי שלה, והוא העלה נקודה מאוד מאוד מעניינת. במקור, הערך של פייסבוק היה מבוסס על הרשת החברתית. יש ציטוט מפורסם של צוקרברג שאומר משהו כמו ״כלב שהלך לאיבוד בשכונה שלך, מענין אותך יותר מאשר מלחמה בקצה השני של העולם״ (או משהו כזה, אני מצטטת מהזכרון).
הכח של התוכן של פייסבוק היה שהוא מענין אותי כי חברים שלי מספרים על עצמם (וזה אינהרנטית מענין אותי), או כי חברים שלי מתעניינים בזה, ואז יש סיכוי גדול שיענין גם אותי. כמובן שעם השנים האלגוריתם הלך והשתכלל.
מצד שני, עומד כמובן האלגוריתם של טיקטוק. שמתעלם (לפחות בהתחלה) לחלוטין מאלמנט חברתי, ולומד אותי לפי הבחירות שלי. הכח שלו נובע מהכמות האינסופית של התוכן שיש לו, כך שהוא יכול בצורה מאוד מהירה להתפקס על נישות סופר-ספציפיות שמעניינות אותי (קליעת צמות לילדות בגיל 10, ריויו טכנולוגי מצחיק למוצרי צריכה מבוססי AI, וכו׳).
אז נשאלת השאלה – מה יהיה עם פייסבוק? מה יגרום לאנשים להמשיך להשתמש בה?
One Response
בנוסף למה שציינת, יש את ההצפה בפיד של תוכן מדפים וקבוצות שאני לא עוקבת אחריהם או חברה בהם והרבה פעמים יש שם פשוט זבל. זה בלט במיוחד בימי הזיכרון שהיו החודש.
נראה לי שיתרון משמעותי שיש כרגע לפייסבוק זה הנוסטלגיה – רשימת הממוריז היומית, קשרים עם אנשים מהעבר או על בסיס רקע משותף. זה כנראה נותן ערך מסויים למשתמשים, אבל השאלה איך זה מניב הכנסות לפייסבוק.