אתמול נפתח המחזור החדש של הגילדה למנהלי מוצר.
ההוא שהיה אמור להיות מחזור אוקטובר.
רעדו לי הברכים כשפתחתי את ההרשמה מחדש בדצמבר, אחרי שב 7.10 הכל נעצר.זו בעצם החזרה הרשמית שלי לסוג של עשיה, אחרי שלושה חודשים של כמעט קפאון.
זו לא שיגרה. אין שיגרה בעיני עד שיוחזרו כל השבויים. הלב שלי חצוי, כואב, דואג בכל רגע ובכל שעה ביום. למרות שאני לא מכירה אף אחד מהחטופים באופן אישי, אני מרגישה שאני חלק מ״משפחות החטופים״ כי כל עם ישראל הוא משפחת החטופים.
אבל זו עשייה, וחייבים להיות בעשייה, זו באמת הדרך היחידה בעיני לשמירה על סוג של שפיות וגם לציונות – אנחנו כאן, אנחנו לא נשברים, אנחנו ממשיכים לעשות דברים ולייצר ערך.
מאי קסם-ערמון Mai Kesem Armon זיקקה את זה כל כך יפה במייל המשוב שלה :אחרי המפגש הראשון. היא כתבה לי:
״יש משהו מאוד מרגש בלהתחיל תכנית חדשה ולהרגיש ציפיה וסקרנות. באופן אישי, זה מאוד חסר לי בתקופה האחרונה.״
אז התחלנו!
הכרנו את חברי הקבוצה, ועברנו על המודל שפיתחתי לתפקיד ניהול המוצר.
נכון כולם אומרים ש״ניהול מוצר בכל מקום הוא משהו קצת אחר״?
אני טוענת שלמרות שזה נכון, עדין יש בסיס לתפקיד, שכולל רשימה של משימות ויכולות, שהן ה-core.
הכרות עם המודל הזה מאפשרת גם בדיקה של התפקיד – האם אני עושה את כל החלקים? וגם בחינה אישית – במה אני טובה? איפה אני יכולה להשתפר?
מה מבדיל בין ג׳וניור לסניור ואיפה אני על הציר הזה?
זה מפגש קצת שונה משאר המפגשים של הגילדה, הוא יותר אישי, ובכל זאת אנשים שיתפו מחשבות ומהניסיון שלהם, וכבר התחלנו להרגיש את התחושה הנעימה הזו של פורום שמבין אחד את השני באופן עמוק.
אם מענין אתכם להיות חלק מפורום כזה – המחזור הבא יפתח בסוף פברואר, וההרשמה כבר פתוחה.