לדבר לפני קהל

המחשבות שעברו לי בראש בשעות ובדקות שלפני המיטאפ האחרון:

– אני לא באמת יודעת שום דבר משמעותי על הנושא המדובר
– כל הידע שלי הוא טריוויאלי, כולם כבר יודעים את הדברים האלה
– הדוגמאות שלי ספציפיות מדי, אנשים לא יתחברו אליהן
– הדוגמאות שלי גנריות מדי, אין לי באמת ערך מוסף לתת
– לא התכוננתי מספיק – לא באמת עשיתי run, החלק שלי יגמר תוך 10 דקות ואנשים באים להרצאה של שעה וחצי
– הכנתי יותר מדי, אני לא אספיק אפילו רבע ממה שתכננתי
– יחשבו שאני שחצנית/מגעילה/לא מצחיקה/משעממת
– אף אחד לא יבוא
– יגיעו חמישה אנשים וזה יהיה מביך
– אמרו שירד גשם, אז בטוח שאף אחד לא יבוא
– לא נורא, במילא אני לא מוכנה

ובסוף היו 120 אנשים, נהניתי מכל רגע, וגם יומיים אחרי אנשים עדין שולחים הודעות על כמה נהנו ולמדו.

One Response

  1. מזל שהמחשבות האלו נשארות רק בראש, לא יוצאות החוצה ובסוף הכל מוצלח!
    לפעמים אומרים שזה רק אצל נשים, אבל אני חושבת שיש את זה גם לגברים, הם פשוט לא מדברים על זה 🙂

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

עוד תוכן מעולה מהבלוג

למה הפסקתי לראות מאסטרשף?האוכל אף פעם לא ממש ענין אותי, עניינו אותי המועמדים. ואז, הבנתי שבעצם יש ארבעה טיפוסים, והכל חוזר...
מתי הוצאנו מהלקסיקון את המילה קשה, והפכנו את הכל למאתגר? לדעתי זה דיבור של HR , או משהו ניו אייגי כזה,...
בעוד שלושה ימים מתחיל מחזור חדש של הגילדה וכמו שהחיים של כולנו נראים בזמן האחרון גם כאן יש הפתעות  בלת״מים ושאר ירקות וכך יצא שהיו...
נושאים נוספים